הסימפטומים: כאב מקומי שמחמיר במהלך פעילות, לפעמים גם
נפיחות, וכאבים בשינה.
ד"ר רוזנברג: "דלקות במפרקי הכתפיים עשויות לנבוע
מסיבות שונות, כמו מחלות ניווניות, חבלה, עומס ושימוש יתר במפרק, המתחילים לעורר
תהליך של דלקת. דלקות במפרקים יכולות לפגוע גם במפרק הראשי של הכתף (בין ראש עצם
הזרוע ועצם השכם - ראו איור), וגם במפרקים נוספים המאפשרים תנועה בכתף. הן גם
יכולות להיות מקור לכאב גדול מאוד. כאמור, בעיות מסוג זה יכולות להתרחש אצל אנשים
מבוגרים או אצל צעירים שעוסקים הרבה בספורט.
"מניסיון אישי, תרופות נוגדות דלקת שעוזרות, למשל,
בבעיות ברכיים, בד"כ, אינן עוזרות כשמדובר בבעיות כתפיים. מה שכן עוזר הן
זריקות סטרואידים, ניתוחים ופיזיותרפיה.
סימפטומים: כאבים חזקים מאוד, כאשר ראש הזרוע יוצא מהמקום וחוזר למקומו. כאשר
ראש הזרוע יוצא מהמקום ולא חוזר, נדרשת לפעמים עזרה ידנית של אורטופד מיומן
ולעתים, אף התערבות ניתוחית. לאבחנה יש כאן חשיבות רבה. אם היא איננה
מדויקת, הטיפול לא יעזור.
ד"ר רוזנברג: "פריקת כתף מתרחשת, כאשר הרצועות
והשרירים במפרק נפגעים והוא הופך להיות בלתי יציב.
סימפטומים: בעיקר כאבים, לעיתים מאוד חזקים. לכן, העזרה במצבים הללו צריכה
להינתן די מהר. רוב האנשים הסובלים מכאבי כתפיים לוקים בפגיעות ניווניות בגידים.
מדובר באנשים בגיל הביניים עד מבוגר (מגיל 35 ומעלה).
ד"ר רוזנברג: "תסמונת התנגשות הכתף יכולה לנבוע
מדלקת בגיד כתוצאה מהסתיידות מקומית, מתהליך דלקתי כללי בגוף, מקרע בגיד או
מפעילות יתר. האבחנה מתבצעת על ידי צילום רנטגן (של העצמות) ואולטרא-סאונד או MRI (של הגידים).
"העזרה הראשונה היא, בד"כ, בהזרקה מקומית של
קורטיזון, המסייעת לעבור את ההתקף החזק של הכאבים ויעילה לטווח קצר. אם הכאבים
חוזרים, עוברים לפיתרונות באמצעות ניתוחים ארטרוסקופיים בהתאם לבעיה (טיפול
בהסתיידות, בדלקת או תפירת הגיד הקרוע).
סימפטומים: כאב, הגבלה בתנועה וקשיחות של הכתף
התופעה מתרחשת במפרק הראשי של הכתף (מפרק בין ראש עצם הזרוע
ועצם השכמה), הבנוי בצורה של כדור ושקע ומוקף ברצועת רקמת חיבור קשיחה.
לרקמה זו הקרויה 'קפסולה' (קופסית הכתף), יש תפקיד מאוד חשוב בתנועה.
ד"ר רוזנברג: במקרים של כתף קפואה, אובדת הגמישות
הרצויה של הקופסית, שעוטפת את המפרק הראשי. המפרק הופך לקשיח, מאבד את הגמישות
וכתוצאה מכך מגביל את התנועה. תוך כדי התהליך, משתחררים באזור גם גורמי דלקת
שונים, שמעצימים את הכאבים. אגב, תופעת כתף קפואה מופיעה פעמים רבות ביחד עם סכרת,
אך גם לאחר חבלה בכתף, אירוע מוחי ועוד.
הכתף הקפואה מתפתחת בשלושה שלבים ידועים ומוגדרים:
- הקפאה - שלב שנמשך 3-6 חודשים ובו מופיעים כאבים די
חזקים. הגבלת התנועה קלה יחסית ונבנית בהדרגתיות.
- קיפאון - נמשך גם הוא 3-6 חודשים. הכאבים הולכים
ופוחתים בצורה משמעותית, אבל לא נעלמים כליל. ההגבלה של התנועה,
לעומת זאת, הולכת ומחריפה עד שכמעט אין תנועה בכתף.
- ההפשרה – השלב הזה נמשך 6-12 חודשים. בהדרגה,
הכאבים והגבלת התנועה מתחילים להיעלם מעצמם.
מכל האמור לעיל עולה,
שההחלמה ממחלת הכתף הקפואה מתרחשת מעצמה, בלי כל התערבות, אבל היא יכולה להימשך עד
שנתיים.
הטיפול מותאם לדרישת
החולה ולאורח חייו. אדם שאיננו משתמש ביד לפעילות יום יומית ויכול להסתפק בטווח
תנועה מוגבל - יעבור את שלבי המחלה עם משככי כאבים בלבד, כולל זריקות סטרואידים.
לחולה שנזקק לטווח תנועות מלא, יש אפשרות 'לקרוע'
בכוח את ההידבקויות של הקופסית, ע"י פעולה מבוקרת שנעשית בהרדמה או ע"י
חיתוך הקופסית בתהליך ניתוחי ארטרוסקופי.
גם
במקרים של החלמה ספונטנית וגם במקרים של התערבות ניתוחית, חשוב לבצע תרגילי
פיזיותרפיה מתאימים, על מנת לשמור על התנועה. אחרת, תוך שבועיים-שלושה המצב יחזור
לקדמותו".
קיימים מצבים בעיקר
באנשים מעל גיל 60 שהסחוס המפרקי בראש עצם הזרוע ובגלנואיד נהרסים (
תמונה
א3). הדבר יכול להתרחש גם באנשים צעירים יותר עם מחלת מפרקים דלקתית. הרס הסחוס
גורם לכאבים בכתף עם הגבלה בתנועות וסבל רב. במצב זה ניתן לטפל בהצלחה רבה
ע"י החלפה שלמה או חלקית של מפרק הכתף (
תמונה 3 ב).
עיקרון שיטה זאת היא בכך שהחלק ההרוס מהפרק מוצע בניתוח ובמקומו מושתל
משתל מתכתי מלאכותי. זמן השקום הצפוי לאחר ניתוח מסוג זה הוא מספר חודשים כשצפוי
שיפור ניכר עד להעלמות מלאה של הכאבים בכתף. מידת החזרה של טווחי התנועות בכתף
אחרי החלפה של מפרק הכתף תלויה גם בהתמדה בטיפול פיסיותרפי ולפעמים גם לא מושגת
במלואה. במחקר שערך דר רוזנברג של מעקב אחרי כ200 חולים שעברו ניתוח של החלפת מפרק
הירך הושגה שרידות המשתל בשיעור של מעל ל-80% אחרי 10 שנים.
ד"ר רוזנברג: "קיימות כל מיני שיטות, אבל הדבר הכי חשוב הוא להגיע לפיזיותרפיסט שמתמחה בבעיות כתף.
"יש חשיבות גדולה מאוד לקשר בין האורטופד המאבחן לבין הפיזיותרפיסט, לקביעת תרגילי הפיזיותרפיה המתאימים. לא כל סידרה של תרגילים מתאימה לכל תופעה. תרגילים לא נכונים עלולים להחמיר את הבעיה".
בתמונה 4 מוצגת סדרת תרגילים בסיסית ופשוטה לחיזוק שרירי הכתף ושפור התנועות.
- כאשר כואבת הכתף – גשו לאבחון.
- הימנעו מפעולות הנפה ממושכות ומהרמת משקלים לגובה - מעל לגובה הכתפיים.
- אין 'להחזיר' לבד כתף פרוקה. יש לפנות לחדר מיון גם אם הכתף 'חזרה' למקומה.
- יש להעלות את העומס ואת כמות האימונים בצורה הדרגתית ומבוקרת.
- לבצע חימום יעיל והכנה מספקת של השרירים שאמורים לתמוך בכתפיים, לפני כל אימון.
- כאשר יש כאבים בכתף, לא משנה מאיזו סיבה, יש להפסיק את הפעילות הספורטיבית או להוריד אותה באופן משמעותי, עד שמטפלים ועד שחולף הכאב.
- במקרה של פגיעה או כאבים - במקום הפעילות הספורטיבית יש לעבור לפיזיותרפיה, שמתאימה לבעיה הספציפית.
- פציעות.
- ניתוח טכניקת האימונים, שיפורה ותיקונה - יכולים למנוע פציעות.
עצמות, מפרקים ושרירים בחגורת הכתף
מקרא לאיור של הכתף:
חגורת הכתף כוללת שלוש עצמות (עצם הבריח, עצם השכם ועצם
הזרוע), שמונה שרירים שעובדים בתיאום וארבעה מפרקים:
1. מפרק הזרוע - מפרק כדורי, המחבר בין
בליטה כדורית בקצה העליון של עצם הזרוע לשקע מתאים הקרוי 'גלנויד' (Glenoid) או 'החלל הגומתי', בעצם השכם.
זהו המפרק העיקרי והמייצב הכי חשוב של הכתף.
2. מפרק שיא הכתף והבריח - מחבר בין הקצה הצידי
של עצם הבריח לשיא הכתף (בליטה גרמית בעצם השכם).
3. מפרק החזה והבריח - מחבר בין הקצה התיכוני
של עצם הבריח לבין עצם בית החזה. בתוך המפרק נמצא מעין דיסק מפרקי, השומר
על יציבות המפרק ועל יכולת ספיגת הזעזועים שלו. זהו החיבור הגרמי היחיד של חגורת הכתף
לשלד.
4. חיבור עצם השכם וכלוב הצלעות (החיבור של
הכתף לבית החזה) - זהו, למעשה, משטח ההחלקה בין עצם השכם לבין בית החזה.
עיקרון בצוע התערבות זער פולשנית (ארטרוסקופיה) בכתף
הגישה למפרק הכתף היא דרך 2-4 פתחים קטנים בעור (אורכם לא עובר 1 ס"מ)
הניתוח מבוצע ע"י מכשור מיוחד אשר מוחדר למפרק הכתף דרך הפתחים הקטנים
בעור כשהתמונה משדה הניתוח מתקבלת ע"י מצלמה זעירה ומוצגת על מסך חיצוני
תרגילים להפעלה אקטיבית חופשית של הכתף